Vayedaber

כְּשֵׁם שֶׁכִּינּוּי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת כֵּן כִּינּוּי שִׁמְשׁוֹן כְּשִׁמְשׁוֹן. הֵיי דֵין אִינּוּן כִּינּוּיֵי שִׁמְשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. שִׁמְשׁוֹךְ שִׁמְשׁוֹר שִׁמְשׁוֹץ.

לֹא נָזַרְתִּי. מוּתָּר. כְּבָר הֲוֵיתִי נָזִיר. הֲרֵי זֶה אָסוּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְשֵׁם רִבִּי אֲבִינָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי מִיץ שֶׁלֶּעָרְלָה. לֹא אָמַר כְּלוּם. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. 3a מַחֲלוֹקֶת כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. חַייָב. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בְּכוֹלֵל נֶחֱלָקוּ. אֶבָל בְּפוֹרֵט כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁאֵין שְׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל אִיסֻּרִין. וְכָאן בְּכוֹלֵל אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן בִּנְדָרִים כָּאן בִּשְׁבוּעוֹת. נְדָרִים חָלִין עַל אִיסּוּרִין וְאֵין שְׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל הָאִיסֻּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא נזרתי. אם אמר על איזה דבר אילו הייתי יודע שהוא כן לא נזרתי וכלומר אע''ג דאמר בלשון תמיה דמשמע מי לא נזרתי מותר דאין זה לשון קבלת נזירות אבל אם אמר אלו כן כבר הייתי נזיר לשון נזירות הוא ואסור:

הריני מיץ של ערלה. האומר הריני נזיר ממיץ פירות של ערלה לא אמר כלום דמכיון דבלאו הכי אסורין משום ערלה לא חל נזירות עלייהו:

חברייא אמרין מחלוקת. היא והא דקאמר הכא לא אמר כלום כר''ש היא כדמפרש ר''ז לקמן:

ור''ש פוטר. דאין איסור חל על איסור ואמר ר''ז בכולל נחלקו שכולל דברים המותרין עם דברים האסורין דרבנן סברי מגו דחיילא שבועה על דברים המותרים חיילא נמי על האיסורין ור''ש לית ליה איסור כולל:

אבל בפורט. במפרש דבר האיסור לבדו כ''ע מודיי שאין שבועות חלות על האיסורין דמושבע ועומד מהר סיני הוא ואין שבועה חלה על שבועה:

וכאן. נמי בכולל אנן קיימין שאמר הריני נזיר מיין ומן החרצנים וממין של ערלה ופלוגתא דר''ש ורבנן היא לרבנן חלה נזירות גם על פירות ערלה בכולל ולר''ש לא אמר כלום ואם אכלו למיץ של ערלה אינו חייב עליהן משום נזירות:

אמר רבי יודן. לא היא דלא דמיא להתם דבשבועות מיירי ואין שבועות חלין על האיסורין אבל הכא בנזירות דדין נדרים להו וקיי''ל נדרים חלין על האיסורין כדאמרינן פ''ב דנדרים:

מָנָה ו̇ חֳדָשִׁים וְנִיטְמָא מוֹנֶה עֹד ו̇ חֳדָשִׁים אוֹ חוֹזֶר וּמוֹנֶה י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁעָֽבְרוּ עָלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וְנִיטְמָא. רִבִּי מָנִי בָּעֵי. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ שְׂעָרוֹ בְּרַם מִי מַתִּירוֹ לְגַלֵּחַ. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יָמִים. נְזִיר עוֹלָם נָזִיר מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יוֹם. נְזִיר עוֹלָם נָזִיר מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. אוֹ מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ נִיטְמָא וְאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לִסְתּוֹר אֵינוֹ נָזִיר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מאחר שיש בידו לגלח. מי אמרינן דמאחר שיש בידו לגלח בתוך נזירות עולם כדתנן מיקל בתער והוי כמי שיש להן הפסק וכיון דאפשר לאפסקינהו חל עליה נזירות עולם מיד ולאחר עשרים מונה נזירות של שלשים ומגלח או דילמא מאחר שאילו נטמא בתוך נזירות עולם ואין לו מהיכן לסתור דבנזירות עולם לא שייכא סתירה ואם כן הוי כמי שאין להן הפסק והכא כיון דאי אפשר ליה בלא הפסק לא חיילא עליה נזירות עולם עד שישלים נזירותו לאחר עשרים יום והדר הוי נזיר עולם ובהנך עשרים קמאי מותר ביין ובתגלחת וטומאה ולא איפשיטא:

מנה ו' חדשים. ובעי הש''ס בהא דאמרינן דנזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש ואם מנה ו' חדשים ונטמא מהו אם אמרינן דלא הוי כנזירות מפורש ואינו סותר את הכל אלא מונה עוד ו' חדשים ומגלח או דאמרינן דדמי לסתם נזירות או לזמן מפורש וסותר את הקודמין וחוזר ומונה י''ב חדש ולא איפשיטא:

השלים נזירותיו. בעיא אחריתא היא ואנזיר דעלמא קאי אם השלים נזירותו ולא הספיק לגלח עד שנטמא מהו אם סותר הוא את הכל הואיל ועדיין לא גילח או דילמא כיון שכבר השלים וראוי הוא לגילוח אינו סותר:

ר' מנא בעי. הקשה על זה דמאי מספקא ליה הא מכיון שלא קידש שערו בדם הקרבן מי מתירו לגלח הרי אין לו לגלח עד שיביא קרבנותיו כדתנן לקמן פ''ו וא''כ עדיין אינו ראוי לגילוח הוא:

הריני נזיר לאחר כ' יום. אם קיבל עליו סתם נזירות לאחר עשרים יום ונזיר עולם מכבר כלומר ונזיר עולם מעכשיו מהו אם חיילא עליה נזירות עולם מהשתא או לא:

מִן הָכָא הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ. רִבִּי. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רִבִּי אִמּי. דִּבְרֵי רִבִּי. נְזִיר עוֹלָם מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. אָֽמְרָה כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אֶלָּא אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת בִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וּבַעֲפַר הָאָרֶץ וּבַחוֹל הַיָּם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹמֵר. מְלֹא שְׂעָרִי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִם בְּאוֹמֵר. כְּמִינְייָן שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין. בְּאוֹמֵר. בְּשִׂיעֵר. רִבִּי אוֹמֵר. מְלֹא רֹאשִי. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. בְּאוֹמֵר. כְּמִינְייָן שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וְכָאן לָמָּה לָמָּה אֵין הָאִישׁ נוֹדֵר. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כִּמְזָרֵז עַצְמוֹ מִן הָאִיסּוּרִין. וְעוֹד מִן הָדָא. הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אִם אָמַר. 3b כִּמְלַקְּטֵי קַיִץ וּכְשִׁיבֳּלֵי שְמִיטָּה וְכַכּוֹכָבִים שֶׁבָּרָקִיעַ. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִין תֵּימַר רִבִּי יְהוּדָה כְרַבָּנִין. כְּרִבִּי הוּא הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הֲוָה וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם נְזִירוּת. וְיֵידָא אָֽמְרָה עַל רַבָּנִין שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה. בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהָא אָֽמְרָת. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועוד מן הדא. סייעתא דלא פליגי ר' ורבנן אלא באומר כשער ראשי אבל אם אמר כמנין אפילו רבי מודה דנזירות חלוקות הן:

אם אמר. הריני נזיר כמלקטי קיץ. כשמייבשין התאינים עושים הקייצין תילין תילין מתאנים לייבש א''נ שעושין שבילים הרבה בין הקציעות כדי שיהו מהלכין בנתיים ולא יהיו נדרכים ברגל וכן כשבילי השמיטה לפי שבשמיטה אין השדות זרועות וכל העם מרבין שבילין להלך בתוכן:

אין תימר רבי יהודה כרבנין. בתמיה וכלומר וכי מצית אמרת דרבי יהודה אדרבנן קאי דהא מדקאמר הוסיף רבי יהודה בזה שאפי' לא אמר כמנין אלא כמלקטי קיץ מגלח אחת לל' יום ש''מ דבמניין רבי מודה ולא פליג אלא בדלא אמר כמנין והיינו דקאמר הוסיף רבי יהודה אדברי רבי שאפי' לא אמר אלא כמלקטי קיץ נמי נזירות הרבה קביל עליה ומגלח אחת לשלשים יום דאי תימא דרבי פליג אפי' באומר כמנין וע''כ ר' יהודה אדרבנן קאי וא''כ מאי הוסיף הא ר' יהודה כרבנן גופייהו קאמר דלדידהו נמי אין חילוק ולעולם אמרינן נזירות חלוקות הן:

כר' הוא הוסיף רבי יודה. אלא ודאי אדברי ר' קאי ורבי לא פליג אלא בלא אמר כמניין והשתא שייך שפיר הוסיף ר' יהודה:

אבשלום נזיר עולם הוה. טעמא דר' מפר' דמוקמינן מתני' כוותיה ומיקל בתער דקאמר לי''ב חדש הוא כדאשכחן באבשלום שהיה נזיר עולם ומגלח אחת לי''ב חדש משום נזירות:

ויידא אמרה. השתא מהדר לפרש הא דאמרן לעיל לדברי רבנן נזיר עולם פעמים מגלח אחת לשלשים יום ופעמים שהוא מגלח אחת לי''ב חדש. ואיזה הוא ששמענו לרבנן כן:

הדא הוא דתנינן. לקמן בהלכה ד' הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו אם אמר אחת גדולה נזרתי נזירות אחת קבלתי עלי אלא שנראית לי גדולה כמלא הבית נזיר שלשים יום ואם אמר סתם נזרתי ולא היה בלבי אלא כמו שידונו חכמים בלשוני רואין את הקופה כאלו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו:

ותני עלה. בברייתא שהוא מגלח אחת לשלשים יום והיינו כרבנן דאי לרבי הא אמר נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש ואע''ג דאמרינן לעיל באומר מלא שערי דאפי' רבנן מודו מגלח אחת לי''ב חדש שאני הכא שאומר סתם נזרתי ומניח לב''ד שידונו דעתו וכונתו ולפיכך רואין את הקופה כמלאה חרדל ונזיר עולם הוא דהוי אבל מ''מ אמרינן דנזירות חלוקות הן שקיבל עליו ולא נזירות אריכתא דכולי האי לא מחמרינן עליה ומגלח אחת לשלשים יום:

והא אמר. ומהא דאמרן לעיל אליבא דרבנן שמענו שנזיר עולם פעמים שהוא מגלח אחת לי''ב חדש באומר מלא שערי דהתם אמרינן מסתמא נזירות אריכתא קביל עלוי' לפי שאינו מסופק בדברי עצמו כמו הכא שאומר סתם נזרתי:

אין האיש נודר. מפני שאין האיש נודר בנזירות אלא לפי שאינו אלא כמזרז עצמו ולהתרחק מן האיסורין והילכך לא מחמרינן עליו ובנזירות של שלשים שלשים סגי ושמעינן מיהת דלרבי נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש:

וכאן למה. כלומר טעמייהו דרבנן מסיק למה אמרו כאן באומר סתם כשער ראשי דלנזירות הרבה נתכוין:

אלא כן אנן קיימין. כי פליגי בהא באומר כשער ראשי סתם רבי אומר מלא ראשי קאמר ונזירות אריכתא הוי ודינו כמו בנזיר עולם ורבנן אמרי דהוי כאומר כמנין שער ראשי ועל נזירות חלוקות נתכוין:

אם באומר כמיניין שערות ראשי כ''ע מודיי שמגלח אחת לשלשים יום. דנזירות חלוקין הן:

בסתם חלוקין. כדמפרש ואזיל וה''ג אם באומר מלא שערי כ''ע מודיי שמגלח לאחר שנים עשר חדש. דמשמע נזירות אריכתא כמלא שער ראשו קביל עליה:

האומר הרי עלי נזירות. בהא אמרינן נזירות מרובה קביל עליה:

אין זה מגלח אחת לשלשים יום. דנזירות אריכתא קביל עליה והוי נזיר עולם ומגלח אחת לי''ב חדש:

ה''ז נזיר עולם ומגלח אחת לל' יום. דס''ל נזירות הרבה קביל עליה:

מתני'. דלקמן אמרה כן דפליגי בנזיר עולם ולר' מגלח אחת לי''ב חדש:

דברי חכמים. אבל חכמים אמרי פעמים וכו' כדמפרש לה לקמן:

רבי. היא דס''ל לדידיה נזיר עולם מגלח אחת לי''ב חדש כדאמר ר' ירמיה משום ר' אימי וה''נ מתני' דקתני מיקל בתער אחת לי''ב חדש קאמר כדיליף לקמן מאבשלום:

מן הכא הכביד שערו. כמאן אזלא מתניתא דהכא דקתני בנזיר עולם הכביד שערו מיקל בתער:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source